מאמרים בנושא כלבים > אלרגיות והטיפול בהן / דר' עירית אילן

האם שמתם לב לאחרונה שכלבכם לועס את כפות רגליו, משפשף פניו בשטיח, מתגרד בכל גופו, סובל מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, מאבד שיער או פוצע עצמו? האם חתולכם רגיש למגע, תולש לעצמו פרווה, פוצע עצמו, סובל מפצעונים מפוזרים על גופו, משיר פרווה בכמות מוגזמת ומתקרח?
 
בואו נבהיר נקודה חשובה:
חיית מחמד שאלרגית לחומר מסוים תסבול ברוב המקרים מבעיות עור מלוות בגירוד. חיית המחמד יכולה להיות אלרגית לחומרים נשאפים (אלרגיה זו נקראת אטופי) כמו אבקת פרחים או אבק;  לאוכל מסוים (אלרגיה למזון) כמו בקר או חומרים משמרים ; למגע עם עצמים כמו שטיחים או דשא;  או לעקיצות חרקים כמו פרעושים או דבורים.

כלבים אלרגיים ילעסו את כפות רגליהם עד שהעור יעשה מגורה ואדום. כפות הרגליים הן המקום היחידי בגוף הכלב עם בלוטות זעה הנעשות מודלקות כשיש אלרגיה.
כלבים אלרגים ישפשפו את פניהם על השטיח והספה, יגרדו את צידי הבטן ויסבלו מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות עקב הפרשת שעווה מוגברת מבלוטות השעווה באוזן.
הפצעים בעור של כלבים אלרגיים נגרמים לרוב מפציעה עצמית של גירוד ולעיסה. לעיתים, הפרווה נעשית דלילה ונוצרות קרחות על פני הגוף. העור עשוי להיות יבש, מכוסה גלדים, אדום או שומני – תלוי בכלב. זיהומים חיידקיים נפוצים במקומות שבהם הכלב פצע עצמו ויש לטפל בהם באנטיביוטיקה מתאימה.
חתולים אלרגים מתנקים בתדירות מוגזמת ותולשים לעצמם כמות ניכרת של פרווה. העור שלהם רגיש למגע ומגורה. לקויות העור בחתולים אלרגים כוללות פצעונים קטנים וגלדים, או אזורים גדולים של עור אדום והפרשות ממנו. חלק מהחתולים האלרגים יסבלו מאסטמה.

חתולים וכלבים אלרגים להמון דברים
החומרים שגורמים לאלרגיה נקראים  אלרגנים או אנטיגנים. העובדה שמערכת החיסון פועלת כדי להגן על הגוף מחומרים רגילים אלו, היא שמבדילה בין תגובה אלרגית לתגובה נורמאלית של מערכת החיסון כמו הגנה בפני זהום חיידקי.
אלרגנים יכולים לחדור לגוף בשאיפה, באכילה ובמגע עם העור. תגובת מערכת החיסון לנוכחות אלרגנים כוללת יצור חלבונים הנקראים נוגדנים מסוג IgE  . חלבונים אלו נצמדים לתאי מערכת החיסון הנקראים תאי מסט. כתוצאה מהחיבור מפריש הגוף כימיקאלים שונים שגורמים לדלקת ולגירוי העור.

זמן וגורמים גנטיים משפיעים על אלרגיות
חיות מחמד צריכות להיחשף לאלרגנים משך זמן מסוים לפני שמתפתחת תגובה אלרגית. רוב האלרגיות בחיות מחמד מתחילות בגיל שנה עד שלוש שנים.
מערכת החיסון חייבת "ללמוד" להגיב לאלרגן. זוהי תופעה העוברת בתורשה בגזעים מסוימים. אלרגיות נפוצות בגזעי טרייר למיניהם: טרייר סקוטי, טרייר לבן, פוקס טרייר, לאסה אפסו; בגזעי כלבים גדולים כמו סטר אירי, סטר אנגלי, גולדן רטריבר, רועה גרמני, לברדור ודלמטי. גם בולדוג אנגלי, פאג ושנאוצר ננסי ידועים כרגישים לאלרגיה.
בחתולים לא ידוע על  גזעים הרגישים לאלרגיה.

מה עושים, איך מטפלים?
הטיפול באלרגיה של חיית המחמד תלוי בחומרת הבעיה.
הטיפול הפשוט ביותר לאלרגיה הוא הימנעות ממגע עם האלרגן. אם מדובר באלרגן הנמצא במזון – שינוי למזון רפואי המיועד לאלרגיות , באלרגיה לדשא – הימנעות מטיולים על דשא, באלרגיה לצמר – החלפת שמיכת הכלב לשמיכת כותנה. הבעיה היא שלא תמיד ניתן לאתר את האלרגן ולהרחיקו ואז יש צורך בטיפול סימפטומטי או בבדיקות אלרגיה.
טיפול סימפטומטי כולל תרופות נגד גירוד כמו אנטי היסטמינים וסטרואידים, תוספי מזון, משחות, קרמים או שמפואים לטיפול חיצוני. כשיש זיהומים משניים יינתן טיפול באנטיביוטיקה אוב חומרים אנטי פטרייתייים.
בדיקות אלרגיה נעשות בהרדמה כללית וכוללות הזרקת מגוון רחב של אלרגנים מתחת לעור, ואיתור חומרים אליהם חיית המחמד אלרגית. הטיפול ניתן בזריקות אלרגיה שבועיות (המכילות את החומרים הגורמים לאלרגיה במינון הולך וגדל) במשך מספר חודשים ואף שנה.
דרך טיפול זו מהווה את הפתרון המועדף לאלרגיה בחיות מחמד. אולם, הטיפול מסייע רק
ב-50%-80% מהמקרים ועלותו גבוהה.
טיפולים אלטרנטיביים כמו הומאופתיה או אקופנטורה (דיקור סיני) יכולים להקל ואף לפתור בעיות אלרגיה בחלק מחיות המחמד.

מה אפשר לעשות בבית?

פעולות ביתיות להפחתת כמות האלרגנים (החומרים הגורמים לאלרגיה):
*לרחיצת חיית המחמד עם שמפו רפואי היפואלרגני בתדירות של לפחות פעם בשבוע שתי מטרות עיקריות: הראשונה – הרחקת אלרגנים שהצטברו על העור והפרווה, והשניה – מניעת יובש העור שגם הוא תורם לתחושת גירוד.
* הרחקת חיית המחמד מאלרגנים לא תמיד מעשית, אולם ניתן לנסות למזער את כמות האלרגנים שאליהם היא נחשפת.
לאחר בדיקת ההיסטוריה ובדיקת חיית המחמד שלך ניתן יהיה לנסות לזהות את האלרגנים אליהם היא נחשפת.

להלן הדרכים לצמצם את החשיפה לאלרגנים נפוצים:

אבק ביתי
כאשר שואבים אבק בחדרים  מסוימים בבית, החזק את חיית המחמד מחוץ לחדרים אלו למשך מספר שעות.

אקריות אבק
1)    כסה את המזרון עליו רובצת חיית המחמד בפלסטיק הנסגר בריץ'-רץ'.
2)    רחץ את מצעי חיית המחמד בטמפרטורה הגבוהה מ 70 מעלות צלזיוס.
3)    מנע מחיית המחמד לרבוץ על רהיטים המשמשים את האנשים בבית (אם חיית המחמד ישנה במיטה עם הבעלים
       יש לכסות את אזור הרביצה במשטח ניילון).
4)    המנע מצעצועים ממולאים בבד או צמר גפן.
5)    החזק את חיית המחמד בחדר ללא שטיחים.
6)    את החדר בו נמצאת חיית המחמד רוב הזמן יש לנגב עם סמרטוט רצפה רטוב לעיתים קרובות.
7)    הפעל את המזגן במזג אויר חם ולח.

עובש
1)    אל תחזיק את חיית המחמד במרתף הבית או בחדרי אכסון.
2)    המנע מלקחת את חיית המחמד לאסם או למקומות עם חציר.
3)    אם חיית המחמד חיה במושב או קיבוץ – הרחק אותה כאשר קוצרים את החציר בשדה.
4)    המנע ממזונות מסחריים מאובקים.
5)    שמור את הבית נקי בעזרת חומרים מחטאים (אקונומיקה וכדומה).
6)    המנע מהחזקת כמות גדולה של צמחי בית.
7)    המנע מהחזקת חיית המחמד בחדרים עם לחות גבוהה (חדר אמבטיה, חדר כביסה וכדומה).
8)    מנע מחיית המחמד לזחול מתחת לבית.
9)    השתמש במפחיתי לחות למיניהם.

אבקת פרחים
1)    הרחק את חיית המחמד משדות.
2)    שמור את הדשא בגינה קצר.
3)    שטוף את חיית המחמד לעיתים קרובות בתקופות פריחה או שלכת.
4)    שמור את חיית המחמד בבית בשעות הבוקר המוקדמות, בשעות בין הערביים ובתקופות של פריחה.
5)    השתמש במיזוג אויר.
6)    הרחק את חיית המחמד כאשר מכסחים את הדשא.

האם שמתם לב לאחרונה שכלבכם לועס את כפות רגליו, משפשף פניו בשטיח, מתגרד בכל גופו, סובל מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, מאבד שיער או פוצע עצמו?

האם חתולכם רגיש למגע, תולש לעצמו פרווה, פוצע עצמו, סובל מפצעונים מפוזרים על גופו, משיר פרווה בכמות מוגזמת ומתקרח?

בואו נבהיר נקודה חשובה: חיית מחמד שאלרגית לחומר מסוים תסבול ברוב המקרים מבעיות עור מלוות בגירוד. חיית המחמד יכולה להיות אלרגית לחומרים נשאפים (אלרגיה זו נקראת אטופי) כמו אבקת פרחים או אבק;  לאוכל מסוים (אלרגיה למזון) כמו בקר או חומרים משמרים ; למגע עם עצמים כמו שטיחים או דשא;  או לעקיצות חרקים כמו פרעושים או דבורים.

כלבים אלרגיים ילעסו את כפות רגליהם עד שהעור יעשה מגורה ואדום. כפות הרגליים הן המקום היחידי בגוף הכלב עם בלוטות זעה הנעשות מודלקות כשיש אלרגיה.

כלבים אלרגים ישפשפו את פניהם על השטיח והספה, יגרדו את צידי הבטן ויסבלו מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות עקב הפרשת שעווה מוגברת מבלוטות השעווה באוזן.

הפצעים בעור של כלבים אלרגיים נגרמים לרוב מפציעה עצמית של גירוד ולעיסה. לעיתים, הפרווה נעשית דלילה ונוצרות קרחות על פני הגוף. העור עשוי להיות יבש, מכוסה גלדים, אדום או שומני – תלוי בכלב. זיהומים חיידקיים נפוצים במקומות שבהם הכלב פצע עצמו ויש לטפל בהם באנטיביוטיקה מתאימה.

חתולים אלרגים מתנקים בתדירות מוגזמת ותולשים לעצמם כמות ניכרת של פרווה. העור שלהם רגיש למגע ומגורה. לקויות העור בחתולים אלרגים כוללות פצעונים קטנים וגלדים, או אזורים גדולים של עור אדום והפרשות ממנו. חלק מהחתולים האלרגים יסבלו מאסטמה.

 

חתולים וכלבים אלרגים להמון דברים

 

החומרים שגורמים לאלרגיה נקראים  אלרגנים או אנטיגנים. העובדה שמערכת החיסון פועלת כדי להגן על הגוף מחומרים רגילים אלו, היא שמבדילה בין תגובה אלרגית לתגובה נורמאלית של מערכת החיסון כמו הגנה בפני זהום חיידקי.

אלרגנים יכולים לחדור לגוף בשאיפה, באכילה ובמגע עם העור. תגובת מערכת החיסון לנוכחות אלרגנים כוללת יצור חלבונים הנקראים נוגדנים מסוג IgE  . חלבונים אלו נצמדים לתאי מערכת החיסון הנקראים תאי מסט. כתוצאה מהחיבור מפריש הגוף כימיקאלים שונים שגורמים לדלקת ולגירוי העור.

 

זמן וגורמים גנטיים משפיעים על אלרגיות

חיות מחמד צריכות להיחשף לאלרגנים משך זמן מסוים לפני שמתפתחת תגובה אלרגית. רוב האלרגיות בחיות מחמד מתחילות בגיל שנה עד שלוש שנים.

מערכת החיסון חייבת "ללמוד" להגיב לאלרגן. זוהי תופעה העוברת בתורשה בגזעים מסוימים. אלרגיות נפוצות בגזעי טרייר למיניהם: טרייר סקוטי, טרייר לבן, פוקס טרייר, לאסה אפסו; בגזעי כלבים גדולים כמו סטר אירי, סטר אנגלי, גולדן רטריבר, רועה גרמני, לברדור ודלמטי. גם בולדוג אנגלי, פאג ושנאוצר ננסי ידועים כרגישים לאלרגיה.

בחתולים לא ידוע על  גזעים הרגישים לאלרגיה.

 

מה עושים, איך מטפלים?

 

הטיפול באלרגיה של חיית המחמד תלוי בחומרת הבעיה.

הטיפול הפשוט ביותר לאלרגיה הוא הימנעות ממגע עם האלרגן. אם מדובר באלרגן הנמצא במזון – שינוי למזון רפואי המיועד לאלרגיות , באלרגיה לדשא – הימנעות מטיולים על דשא, באלרגיה לצמר – החלפת שמיכת הכלב לשמיכת כותנה. הבעיה היא שלא תמיד ניתן לאתר את האלרגן ולהרחיקו ואז יש צורך בטיפול סימפטומטי או בבדיקות אלרגיה.

טיפול סימפטומטי כולל תרופות נגד גירוד כמו אנטי היסטמינים וסטרואידים, תוספי מזון, משחות, קרמים או שמפואים לטיפול חיצוני. כשיש זיהומים משניים יינתן טיפול באנטיביוטיקה אוב חומרים אנטי פטרייתייים.

בדיקות אלרגיה נעשות בהרדמה כללית וכוללות הזרקת מגוון רחב של אלרגנים מתחת לעור, ואיתור חומרים אליהם חיית המחמד אלרגית. הטיפול ניתן בזריקות אלרגיה שבועיות (המכילות את החומרים הגורמים לאלרגיה במינון הולך וגדל) במשך מספר חודשים ואף שנה.

דרך טיפול זו מהווה את הפתרון המועדף לאלרגיה בחיות מחמד. אולם, הטיפול מסייע רק

ב-50%-80% מהמקרים ועלותו גבוהה.

טיפולים אלטרנטיביים כמו הומאופתיה או אקופנטורה (דיקור סיני) יכולים להקל ואף לפתור בעיות אלרגיה בחלק מחיות המחמד.

 

מה אפשר לעשות בבית?

 

פעולות ביתיות להפחתת כמות האלרגנים (החומרים הגורמים לאלרגיה)

 

*לרחיצת חיית המחמד עם שמפו רפואי היפואלרגני בתדירות של לפחות פעם בשבוע שתי מטרות עיקריות: הראשונה הרחקת אלרגנים שהצטברו על העור והפרווה, והשניה מניעת יובש העור שגם הוא תורם לתחושת גירוד.

* הרחקת חיית המחמד מאלרגנים לא תמיד מעשית, אולם ניתן לנסות למזער את כמות האלרגנים שאליהם היא נחשפת.

לאחר בדיקת ההיסטוריה ובדיקת חיית המחמד שלך ניתן יהיה לנסות לזהות את האלרגנים אליהם היא נחשפת.

 

להלן הדרכים לצמצם את החשיפה לאלרגנים נפוצים:

 

אבק ביתי

כאשר שואבים אבק בחדרים  מסוימים בבית, החזק את חיית המחמד מחוץ לחדרים אלו למשך מספר שעות.

 

אקריות אבק

1)       כסה את המזרון עליו רובצת חיית המחמד בפלסטיק הנסגר בריץ'-רץ'.

2)       רחץ את מצעי חיית המחמד בטמפרטורה הגבוהה מ 70 מעלות צלזיוס.

3)       מנע מחיית המחמד לרבוץ על רהיטים המשמשים את האנשים בבית (אם חיית המחמד ישנה במיטה עם הבעלים יש לכסות את אזור הרביצה במשטח ניילון).

4)       המנע מצעצועים ממולאים בבד או צמר גפן.

5)       החזק את חיית המחמד בחדר ללא שטיחים.

6)       את החדר בו נמצאת חיית המחמד רוב הזמן יש לנגב עם סמרטוט רצפה רטוב לעיתים קרובות.

7)       הפעל את המזגן במזג אויר חם ולח.

 

עובש

1)       אל תחזיק את חיית המחמד במרתף הבית או בחדרי אכסון.

2)       המנע מלקחת את חיית המחמד לאסם או למקומות עם חציר.

3)       אם חיית המחמד חיה במושב או קיבוץ הרחק אותה כאשר קוצרים את החציר בשדה.

4)       המנע ממזונות מסחריים מאובקים.

5)       שמור את הבית נקי בעזרת חומרים מחטאים (אקונומיקה וכדומה).

6)       המנע מהחזקת כמות גדולה של צמחי בית.

7)       המנע מהחזקת חיית המחמד בחדרים עם לחות גבוהה (חדר אמבטיה, חדר כביסה וכדומה).

8)       מנע מחיית המחמד לזחול מתחת לבית.

9)       השתמש במפחיתי לחות למיניהם.

 

אבקת פרחים

1)       הרחק את חיית המחמד משדות.

2)       שמור את הדשא בגינה קצר.

3)       שטוף את חיית המחמד לעיתים קרובות בתקופות פריחה או שלכת.

4)       שמור את חיית המחמד בבית בשעות הבוקר המוקדמות, בשעות בין הערביים ובתקופות של פריחה.

5)       השתמש במיזוג אויר.

6)       הרחק את חיית המחמד כאשר מכסחים את הדשא.

טופס פניה מהירה למרכז הרפואי:

telephone: 09-7745445 map icon