מאמרים בנושא כלבים > דלקות אוזניים בכלבים– otitis externa / ד"ר עופרי שם-טוב

דלקת בתעלת האוזן החיצונית (בשפה המקצועית otitis externa) היא אחת מהסיבות הנפוצות ביותר בגללה כלבים מגיעים לטיפול רפואי. גזעים מסויימים, במיוחד אלו עם האוזניים הארוכות והשעירות, כדוגמת: פודל או קוקר ספניאל, מועדים לדלקות אלו אף יותר.

מבנה האוזן

האוזן מחולקת ל-3:

  1. אוזן חיצונית – מורכבת מהאפרכסת ומתעלת האוזן (האופקית והאנכית)
  2. אוזן תיכונה – מופרדת מהאוזן החיצונית על ידי עור התוף ומורכבת מעצמות השמע ומהבולה טימפניקה.
  3. אוזן פנימית – מערכת של תעלות המכילות נוזל אשר מאפשרים העברת מידע שמיעתי וכן חלק ממערכת שיווי המשקל.

 

סימפטומים של דלקת

כלבים רבים ינערו את הראש ויגרדו את האוזניים. האוזניים לרוב יהיו אדומות וידיפו ריח לא נעים. הפרשות בצבעים שונים יופיעו גם הן ברוב המקרים. במקרים הכרונים העור של האוזן יראה מעובה, קרסטים יופיעו ותעלות האוזן יהיו מוצרות בגלל הדלקת הכרונית.

גורמים לדלקות אוזניים

גורמים ראשוניים – טפילי אוזניים, גוף זר, פוליפ, גידול, אלרגיות – הסיבה השכיחה ביותר לדלקות אוזניים בכלבים. ב-20-30% מהמקרים של אלרגיה למזון, הביטוי היחידי יהיה דלקת אוזניים.

גורמים מקדימים (predisposing) –

  1. בעיות מבניות: תעלה מוצרת (שארפיי), שיער רב בתעלה (פודל), עודף בלוטות חלב ושעווה/פעילות מוגברת (קוקר ספניאל), אפרכסת שמוטה.
  2. טראומה: פציעה, ניקוי לא נכון.
  3. סבוריאה
  4. מחלות אנדוקריניות
  5. לחות מוגברת באוזן.
  6. דלקת אוזן תיכונה או פנימית

גורמים מונעי החלמה –

  1. זיהומים חיידקיים או שמרים.
  2. עיבוי של התעלה – יצירת כפלים פנימיים אשר לא מאפשרים ניקוז תקין.
  3. הפרשות מרובות
  4. דלקת אוזן תיכונה ופנימית
  5. אפרכסת שמוטה.

 בדיקת האוזן

האוזן נבדקת חיצונית וכן באמצעות אוטוסקופ. לעיתים יש צורך לטשטש את הכלב עבור בדיקה זו.

בשלב הבא ייתכן ויוחלט לקחת דגימה מהאוזן באמצעות מטוש ולהסתכל באמצעות המיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות האם יש נגיעות בחיידקים וסוגם וכן נגיעות בשמרים. ממצאים נוספים יכולים להיות סוגי תאים שונים.

לעיתים נחליט לשלוח דגימה מהאוזן לתרבית ורגישות על מנת לקבוע את סוג החיידקים המדויק והאנטיביוטיקה אליה הם רגישים.

טיפול

תוצאות הבדיקה לרוב ייקבעו את האבחנה ודרך הטיפול. ברוב המקרים יש צורך לנקות את האוזן עם נוזל שטיפה ובהמשך יינתן טיפול מקומי קצר או ארוך טווח ובמקרים חמורים יותר טיפול סיסטמי בתרופות לפה.

במידה וקיבלתם טיפול למתן בבית חשוב לעקוב אחר ההוראות הבאות:

  1. משיכת האפרכסת בעדינות למעלה ומעט אחורה והחזקה ביד אחת.
  2. באמצעות היד השנייה הכנסה של החומר הטיפולי לתעלה האנכית. המשיכו להחזיק את האפרכסת ביד השנייה תוך אפשרות לחומר להיכנס פנימה עד התעלה האופקית.
  3.  עסו בעדינות את התעלה באזור בסיס האפרכסת כדי לעודד את כניסת החומר פנימה.
  4. שחררו ואפשרו לכלב לנער את ראשו.
  5. במידה וניתנה תרופה מקומית נוספת, חכו כ-10 דקות בין אחת לשנייה (או לפי הוראות הוטרינר).

אין להשתמש בצמרוני אוזניים בטיפול הביתי!

לעיתים נראה כלבים עם דלקות אוזניים כרוניות אשר לא חולפות או לחילופין חזרתיות גבוהה של דלקות. במקרים אלו חשוב להבין האם טופל הגורם הראשוני או שקיימים גורמים מקדימים/מונעי החלמה. קיימת חשיבות גדולה להגעה לביקורות במיוחד במקרים אלו. כלבים רבים עם דלקות אוזניים כרוניות או חוזרות סובלים מאלרגיה או תת תפקוד של בלוטת התריס, במידה ולא יאובחן גורם הרקע, לא נצליח לפתור את בעיית האזניים. במקרים חמורים של דלקות כרוניות ייתכן ויהיה צורך בניתוח ייעודי לפתיחת התעלה באופן קבוע.

טופס פניה מהירה למרכז הרפואי: