מאמרים בנושא כלבים > הגור החדש שלך/ דר' עירית אילן

בעת ביקורך הראשון במרכז רפואי וטרינרי אילן עם הגור החדש שלך קיבלת מידע רב בנושאים הקשורים לבריאות הגור ולגידול נכון שלו. השורות הבאות מרכזות מידע זה ונותנות קווים מנחים לסייע לך ולבני משפחתך בגידול וטיפול בגור.

הזנה:

 רצוי להאכיל את הגור במזון מסחרי באיכות טובה המיועד לגורים. קיימים סוגי מזון רבים לכלבים. קו מנחה למציאת דרכך בתוך המגוון הרחב הקיים בשוק הוא חלוקת המזון ל- 3 רמות איכות עיקריות: רגיל (regular), איכותי (premium) ואיכותי ביותר (super premium). עלות המזונות האיכותיים גבוהה יותר מזו של הפחות איכותיים. מבחינת בריאות כלבך, מזון איכותי יותר מומלץ להתפתחות וגדילה ובהמשך לשמירת בריאותו.

 מספר הארוחות היומיות פוחת עם הגיל:

עד גיל 3 חודשים: 3-4 ארוחות ביום

מגיל 3 חודשים עד 6 חודשים: 3 ארוחות ביום

מגיל 6 חודשים עד 12 חודשים: 2 ארוחות ביום

מגיל 12 חודשים: לעבור למזון מסחרי לכלבים בוגרים. רצוי להמשיך להאכיל את הכלב 2 ארוחות ליום גם בבגרותו.

כמות המזון היבש שהכלב אוכל בתקופת הגדילה היא כ- 5% ממשקל גופו ביום. קשה לחשב במדויק את הכמות ולכן כדאי לבדוק מה דורש הגור: אם הוא משאיר חלק גדול ממזונו בצלחת ניתן להפחית כמות, אם הוא גומר את תכולת הארוחה בדקה ומביט עליך בעיניים "רעבות" כדאי להוסיף לו מזון. בעת הבדיקה הגופנית אצל הוטרינר/ית יאמר לך אם מצבו הגופני של הגור תקין.

יש לפנות את צלחת המזון אחרי 15 דקות כדי להרגיל את הגור לארוחות מסודרות ולעשיית צרכים באופן מסודר.

קערת מים טריים צריכה להיות זמינה לגור במשך כל היממה. יש להחליף את המים מידי יום.

 חינוך לעשיית צרכים

 גורי כלבים מתנהגים כמו תינוקות בנושא עשיית צרכים. לגור קשה לשלוט על צרכיו ולכן מומלץ להוציאו 4-6 פעמים ביום. כאשר הוא עושה את צרכיו מחוץ לבית – יש ללטפו ולומר לו "כלב טוב". אם הוא נתפס "על חם" כשמתחיל לעשות צרכיו בבית יש לגעור בו ולומר לו "לא" תקיף, להרימו ולהוציאו החוצה (גם אם לא יעשה את צרכיו בחוץ).

אם הגור פספס ומצאתם שעשה צרכיו בבית יש לנקות את המקום ביסודיות עם מנטרל ריחות כדי למנוע הישנות תאונות באותו מקום. בשום אופן אין לנזוף בכלב או להענישו במקרה זה מאחר והוא לא יקשר את "עקיבות" עשיית הצרכים עם משהו שהוא עשה ועשוי להיהפך לכלב פחדן באופיו.

כדאי לרפד את האזור שבו הגור נמצא בעיתונים, בייחוד למהלך הלילה למקרה של פספוס בבית.

הזמנים שבהם הגור מועד לעשות צרכיו הם: אחרי שקם משינה, אחרי האוכל ואחרי משחק. בנוסף, עם מעט תשומת לב ניתן לזהות את ההתנהגות האופיינית לגור שלך לפני עשיית צרכיו (התרחקות לפינה, סיבוב במקום וכו').

דרך נוספת לחינוך לעשיית צרכים היא להשאיר את הגור קשור בבית או בכלוב טיסה. בסמוך לו לשים כלי מים, מזון (בזמני ההאכלה) וצעצועים האהובים עליו. כל שעתים יש להוציא את הגור החוצה ולשבחו כשעושה צרכיו בחוץ. בדרך זו הכלב לומד להבחין בין "בבית" ו"בחוץ" מהר יותר. שיטה זו פחות ידידותית לגור אבל נותנת תוצאות מהירות יותר.

 יש גורים שיתפסו את העיקרון תוך מספר ימים או שבוע, ויש גורים שעדיין יפספסו לעיתים קרובות אחרי חודשיים. כעיקרון, רוב הגורים מחונכים לעשיית צרכים עד לגיל 4-6 חודשים.

 כאשר מוציאים את הכלב החוצה חשוב מאד להוציאו עם קולר וחגורה, זאת כדי למנוע אכילת עצמים שונים שימצא על הקרקע או סיכון לפגיעה מכלי רכב. יש להתרחק מהפרשות של כלבים אחרים מאחר והגור עלול להידבק במחלות זיהומיות (ביניהן פרוו וירוס) ע"י רחרוח או אכילה.

 טיפול נגד פרעושים וקרציות

 פרעושים הם טפיל העור הנפוץ ביותר בכלבים וחשוב לטפל בכלב באופן קבוע כדי למנוע נגיעות בהם. הטיפול הנפוץ היום לטיפול ומניעת פרעושים הוא טיפול בחומר מרוכז אותו מטפטפים בעורף. הטיפול בטוח לכלב ולבעלים, יעיל ובעל ואפקט שארותי של כ- 4 שב' נגד פרעושים התכשיר מיועד לשימוש מגיל 6 שב'.

קרציות הן טפיל הניזון מדמם של יונקים שונים ביניהם כלבים ובני אדם. טיפול נוח ויעיל למניעת קרציות נעשה בעזרת קולר הקוטל קרציות לתקופה של כ – 5 חודשים.

טיפול חדש, יעיל ובטוח כנגד פרעושים וקרציות ניתן היום בכדור בעל טעימות גבוהה. הטיפול יעיל לתקופה של 3 חודשים.

מידע על התכשירים השונים ניתן לקבל אצל הוטרינרית.

כמה עובדות חשובות בנושא פרעושים וקרציות:

  • פרעוש אחד על הכלב מהווה 5% מכלל אוכלוסיית הפרעושים בבית, או במילים אחרות: כ- 20      פרעושים על הרצפה (אין טעם לנסות להוציא את הפרעושים מהפרווה ביד או עם מסרק).
  • הפרעוש זקוק לדם של בעל חיים לצורך תזונתו והתרבותו. עקיצת אדם הינה "טעות" ומהווה בעיה במקרים בהם אותו אדם אלרגי לפרעושים (לרוק הפרעוש).
  • שמפו נגד פרעושים מסיר את הפרעושים שעל הכלב אולם, אין לו אפקט שארותי וברגע שהכלב מתייבש הוא חשוף שוב לפרעושים.
  • פרעושים מעבירים לכלב תולעים מסוג תולעי סרט. הכלב המתגרד ונושך עצמו, בולע פרעוש    הנושא בגופו שלבי התפתחות צעירים של התולעת אשר ממשיכה להתפתח בתוך מערכת העיכול של הכלב. הפרשת ביצי התולעת נעשית ברצועות קצרות המזכירות אורז ומופיעות בצואה או באזור האחוריים.
  • קרציות ניזונות מדמו של הכלב. הן עשויות להעביר לו מחלה הנקראת קדחת קרצית. מחלה זו אינה מדבקת לבני אדם, אולם, עקיצת אדם ע"י קרצייה עשויה לגרום לאדם הדבקות בקדחת מסוג אחר (קדחת הבהרות).

החלפת שיניים

 שיני החלב של הגור מתחלפות לשיניים קבועות עד גיל 6-8 חודשים. במהלך חודשים אלו הגור ירצה לנשוך עצמים שונים: צעצועים, נעלים, רגלי שולחן, ידיים, רגליים וככל אשר יעלה הדמיון. ניתן לרכוש לגור צעצועי לעיסה ועצמות לעיסה לכלבים ולהפנות אותו לעצמים הרצויים בכל פעם שיראה עניין בלעיסת עצמים לא רצויים (ידיים/ רגליים למשל). לאחר התחלפות שיני החלב הצורך לנשוך ילך ויפחת.

 הברשה

 מומלץ להבריש כלבים ארוכי פרווה כל יום יומיים וקצרי פרווה פעם בשבוע כדי לסייע בהחלפת פלומת הגור בפרוות בוגר.

 רחיצה

 מומלץ שלא לרחוץ את הגור עד גיל 3-4  חודשים לפחות. במקרים בהם הגור התלכלך מאד ניתן לרחצו במים פושרים ועם שמפו לכלבים. לא מומלץ להשתמש בשמפו לבני אדם מאחר והוא חזק מידי לעורו של הגור. להקפיד ליבש את הגור (במגבת ואף במייבש שיער) למנוע התקררות. בהמשך, מומלץ לרחוץ את הכלב בתדירות נמוכה  (פעם בחודשיים ואף פחות). לכלב שמטופל נגד טפילי עור, האוכל תזונה בריאה ומאוזנת לא יהיה ריח רע מהעור.

  • כלב אלרגי עשוי לדרוש רחיצה בתדירות גבוהה יותר. השימוש הוא בתכשירים רפואיים שינתנו לך ע"י הוטרינר/ית בהתאם לסוג הבעיה.

פגישה עם כלבים ואנשים

 חשוב להפגיש את הגור עם כלבים ואנשים חדשים בחודשי החיים הראשונים. בחודשים אלו הגור נמצא בשלב החיברות (סוציאליזציה). כאשר הגור עבר שלב זה בבידוד יחסי הוא עלול להתפתח לכלב חשדן, לא ידידותי, פחדן ואף תוקפן. בחודשי החיים הראשונים, מערכת החיסון של הגור   עדיין לא בשלה והוא חשוף למחלות זיהומיות, דרך הדבקות שכיחה היא מקרבה לכלבים אחרים ולהפרשותיהם. הפשרה המומלצת היא חשיפת הגור לאנשים אחרים בבית ובבתים אחרים, ומפגש עם גורים/ כלבים אחרים אשר ידוע לך שהם בריאים ומחוסנים בקביעות.

בשלב החיברות על בני הבית להרגיל את הגור למגע בגופו ע"י ליטוף, עיסוי ומישוש כולל רגליים, כפות רגליים ( לאפשר גזיזת צפורניים), אוזניים, פה, זנב וכו' וזאת על מנת להרגילו לא להרתע מהמגע בגופו בעת בדיקה אצל וטרינר/ית או כל טפול אחר בבית.  

 חיסונים

מטרת החיסון להגן על הגור ולמנוע אותו מלחלות במחלות להן הוא חשוף כגור וכבוגר. במחלות אלו קשה או בלתי אפשרי לטפל.

הגור מחוסן נגד המחלות הבאות:

1) פרוו וירוס (parvo virus)- נגיף שפוגע במערכת החיסון של הכלב ובהמשך גורם לשלשולים דמיים, הקאות, התייבשות ואף למוות. אינו מדבק לאנשים.

2) כלבלבת (distemper)- נגיף שגורם לשלשולים, נזלת ודלקות ריאות ובהמשך לפגיעה בלתי הפיכה במוח המלווה בבעיות עצביות עד לשיתוק ומוות. אינו מדבק לאנשים.

3) שפעת (Parainfluenza)- נגיף הגורם לשפעת. אינו מדבק לאנשים.

4) הפטיטיס (infectious canine hepatitis)- וירוס הפוגע בכבד. אינו מדבק לאנשים.

5) לפטוספירה (leptospira)- חיידק הפוגע בכליות ובכבד. מדבק לאנשים.

 

חיסון נגד כל המחלות הנ"ל ניקרא חיסון משושה.

 

6) כלבת (rabies)- וירוס הפוגע במוח, גורם לשינויים התנהגותיים, שיתוקים ולמוות. מדבק

   לאנשים.


החיסונים ניתנים באופן הבא:

 חיסון פרוו- מגיל 6 שבועות

חיסון משושה- שבועיים אחרי החיסון לפרוו.

חיסון משושה שני- חודש אחרי המשושה הראשון

חיסון כלבת- שבועיים אחרי חיסון המשושה השני ואחרי גיל 3 חודשים. עם חיסון זה יוזרק לכלב שבב אלקטרוני (microchip) ויינתן רשיון שנתי להחזקת הכלב.

 לאחר מכן יש לחסן את הכלב פעם בשנה חיסון משושה ופעם בשנה חיסון כלבת.

 הערות:

  • חיסון נגד שעלת (kennel cough) אינו ניתן באופן רוטיני. מומלץ לתת אותו כשבועיים לפני שהכלב מגיע למקום שמכיל כלבים רבים כמו פנסיון לכלבים או תערוכת כלבים. במקומות אילו הסיכוי להדבקות בשעלת גבוה.
  •  חשוב לדעת שחיסון אינו מגן על הכלב מיידית בפני מחלות. החיסון מכיל את גורם המחלה   (וירוס או חיידק) כשהוא מומת או מוחלש. לגוף הכלב לוקח כ- 10- 14 יום לפתח את מערכת החיסון שלו כנגד המחלה.

טיפול נגד תולעים

הגור נדבק בתולעים בשלבי חייו המוקדמים דרך חלב אימו או דרך צואת האם והגורים האחרים. במקרים נדירים עלולות תולעים אלו להגיע בטעות לגוף האדם ולגרום לפגיעה בראיה, במערכת העצבים ובמערכות אחרות.

הגור יקבל שני טיפולים נגד תולעים עם החיסון הראשון והשני. אחרי הטיפול רואים לעיתים תולעים מופרשות בצואה (התולעים לבנות וארוכות ומזכירות ספגטי).

 מה לא לעשות 

  •  לא לתת לגור לרחרח צואה או שתן של כלבים אחרים.
  •  לא להשאיר פריטים שהגור עשוי לבלוע כמו פקקים, מחטים, גרביים וכו' בטווח גישה שלו.
  •  לא לתת לכלב להסתובב חופשי ללא חגורה מחוץ לבית.
  •  לא לתת לגור ממתקים, עצמות ורצוי שלא לתת לו שאריות מזון ביתי.
  •  לא להשאיר חוטי חשמל גלויים בטווח גישה של הגור.
  •  לא להשאיר חלונות פתוחים בגובה אליו הכלב יכול לטפס.
  •  לא להשאיר חומרי ניקוי, תרופות, חומרי חיטוי וקוטלי טפילים בטווח גישה של הגור.
  •  לא להניח את הגור במקומות גבוהים כמו שולחן, כיסא גבוה ללא השגחה.
  •  לא להשאיר את הגור במכונית לבד.

איך יודעים שמשהו לא בסדר

 הסימנים הבאים מראים שמשהו לא בסדר עם הגור. יש לטלפן או להביאו לוטרינר/ית אם שמת לב לאחד או יותר מהסימנים: 

  •  הגור מקיא או משלשל (גור רגיש להתייבשות יותר מאשר כלב בוגר).
  •  הגור הפסיק לשתות.
  •  הגור מסרב לאכול יותר מ - 12 שעות.
  •  לגור יש דם בשתן, בצואה, בתוכן הקאה או מפתחי גוף (נחיריים, פה, אוזניים וכו').
  •  הגור מתחיל לרעוד, נראה חלש, אדיש או עייף באופן בולט.
  •  הגור צולע על אחת או יותר מרגליו.
  •  לגור יש שינויי התנהגות כמו תוקפנות, חרדה, התנהגות הזייתית וכו'.  
  •  לגור יש פרכוסים או עוויתות. אם העוויתות נמשכות יותר מ - 2 דקות מדובר במקרה חירום דחוף ביותר! 
  •  הגור נפגע בתאונת דרכים או שנפל מהגובה (גם אם את/ה לא רואה סימני פגיעה חיצוניים).
  •  הגור מתעטש לעיתים קרובות או שמשתעל.
  •  לגור הפרשות מהאף או מזוויות העיניים.
  •  הגור ננשך, נשרט או נפצע.
  •  הגור מגרד ונושך עצמו.
  •  הגור מתקרח באזורי גוף שונים.
  •  ראית את הגור אוכל תרופה/ רעל/ עצם שאינו מזונו הרגיל (חוט, גרב, סיכה, סוללה, ציפור וכו') או כל דבר שלא צריך להגיע למערכת העיכול שלו.
  •  כל דבר שמדאיג אותך ואינך בטוח/ה אם מהווה בעיה בריאותית!

  בהצלחה!

טופס פניה מהירה למרכז הרפואי:

telephone: 09-7745445 map icon