ד"ר עירית אילן

ישנם כ 80 זנים שונים של ארנבון הבית. הם שונים בניהם  בעיקר בגודל , צבע ואורך הפרווה.

זנים נפוצים הם ארנב ננסי, שמוט אזניים, אנגורה, ראש אריה , לבקן ועוד.

ארנבות הן חיות מחמד נהדרות. הן חיות חברותיות ,עדינות, רובן שקטות ורגועות ויכולות להקשר מאוד לבעלים אם קיימת קירבה והשקעה מגיל צעיר. ארנבות מסוגלות ללמוד לעשות צרכים בארגז אם ילמדו זאת בשלב מוקדם בחייהן.

תנאי מחיה

את הארנבת יש לשכן בכלוב גדול דיו כך שבצידו האחד מים טריים ומזון ומצידו השני מקום בו תעשה את הצרכים. את הכלוב ניתן לרפד בחציר. יש לדאוג לנקיון קבוע ובתדירות גבוהה של הכלוב. בעיקר אם הכלוב ממוקם בחצר יש לדאוג שיהיה בטוח מפני טורפים, מאוורר ומוגן מתנאי מזג אויר  (ארנבות רגישות בעיקר לחום).

ניתן אף לשחרר את הארנבות בבית מידי פעם או אפילו על בסיס יומי במתחם מגודר המיועד לכך. יש לשמור שלא יגיעו לחוטי חשמל, ספרים, רהיטי עץ ועציצים שונים.

תזונה:

חציר טרי

חציר טרי חשוב שיהיה זמין לארנבים בכל שעות היממה. חציר אספסת או חציר שיבולת שועל בעל טעימות גבוהה לארנבים, קל להשגה ומהווה מזון בסיסי לארנב. חשיבותו בסיוע לעיכול,  במניעת חסימות מעיים ובשחיקת השיניים הגדלות במהלך כל שנות חיי הארנב.

עלים ירוקים

יש לתת לארנבון בוגר עלים ירוקים מסוגים שונים כמו עלי סלק, קולרבי, עלי שן הארי, אלפלפה, ברוקולי או סלרי. הכמות היומית המומלצת היא כוס דחוסת עלים לארנבון בגודל ממוצע.

כופתיות

הכופתיות נוחות וקלות להזנה ואכסון. יש לתת לארנב כמות קטנה (כרבע מכמות המזון היומית). עודף עלול לגרום להשמנה ולהפרעות עיכול. כופתיות ישנות או כאלו שלא אוכסנו בתנאים נאותים עלולות לגרום לחוסר איזון תזונתי. כדי למנוע זאת כדאי לבדוק את התאריך האחרון לשיווק הכופתיות ולרכשן בחנות בעלת תחלופת סחורה גבוהה.

דגני בוקר וירקות או פירות יכולים להינתן כחטיפים לארנבים.

אין לתת לארנבים חסה! היא גורמת לבעיות עיכול קשות;  ירקות:  גזר (בייחוד קצוות), פירות: תפוחים, אגסים או מלון; דגנים: קורנפלקס, בראן פלקס, צ'ריוס (עדיף דגנים ללא צבעי מאכל ותוספות מלאכותיות) וחטיפים דלי שומן (כמו עוגות אורז תפוח) מהווים תוספת המתקבלת באהדה ע"י הארנבים.
החטיפים המוצעים צריכים להיות טריים, רחוצים וללא שאריות ניילון/פלסטיק או מתכות.
החטיפים צריכים להוות תוספת למרכיב המזון העיקרי (חציר ועלים ירוקים). מתן חטיפים בעודף עלול לגרום למצבי תת תזונה.

עיקור וסירוס:

חשוב מאוד לעקר ולסרס ארנבים בהגיעם לבגרות מינית (מגיל 4 חודשים).

זכרים לא מסורסים עלולים להראות סימני אגרסיביות, לנשוך את הבעלים ולסמן איזורים שונים בבית עם שתן.

שני שליש מכל הנקבות הלא מעוקרות יפתחו בגיל מבוגר יותר סרטן מסוכן ברחם (אדנוקרצינומה) המסכן את חייהן.

מתי להביא את הארנבת לבדיקה?

בקניית ארנבת מומלץ להגיע לבדיקה ראשונית ולהסבר בנושא תנאי מחייה ותזונה.

פעם בחצי שנה מומלץ להגיע לבדיקה כללית, בדיקה וטיפול נגד טפילים וגזירת ציפורניים לפי הצורך.

ארנבות נוטות להסתיר את מחלתן ולכן בד"כ כשארנבת מרגישה לא טוב מומלץ להביא אותה בהקדם לבדיקת וטרינר.

יש להגיע מיד במקרה שהארנבת משלשלת, לא אוכלת, מתקשה לנשום, או אינה מגיבה.

בכל בעיה אחרת שעולה יש להגיע או ליצור קשר עם הוטרינר/ית.