דר' עירית אילן

מידע כללי

דיספלזיה של הירך הנה מצב שבו התפתחות לא נורמלית של מפרק הירך גורמת למפרק לא יציב. ככל שהכלב הסובל ממצב זה הולך ומזדקן, הופך המפרק לדלקתי יותר (Arthritis) ועשוי להתנוון עד כדי גרימת נכות מוחלטת של הרגליים האחוריות.
הגורם המדויק אינו ידוע, אך הוא כנראה נוצר כתוצאה מגדילה מהירה יותר של השלד לעומת השרירים התומכים אותו. קצב הגדילה הלא מאוזן מושפע מגורמים תורשתיים ותזונתיים. ייתכן וקיימים גם גורמים לא ידועים אחרים המשפיעים על התפתחות המחלה וחומרתה.

לא לכל הכלבים הסובלים מדיספלזיה של הירך נגרמת אותה מידה של נזק. המחלה עשויה להיות קלה מאד ולא לגרום להופעת סימנים כלל, או להיות חמורה מאד ולגרום לנכות בגפיים האחוריות. למרות שבדרך כלל המחלה פוגעת בשתי הירכיים, לעתים היא פוגעת רק בצד אחד. צליעה ברגל אחורית, הליכה מתנדנדת מצד לצד, גרירה של אחת הרגליים או שתיהן, כאבים בזמן קימה מרביצה, קושי בעליית מדרגות, או בעמידה על הרגליים האחוריות, וחוסר רצון לקפוץ או לרוץ – כל אלה עלולים להיות סימנים של דיספלזיה של הירך. למרות שמחלה זו נפוצה מאד אצל הגזעים הגדולים, היא עשויה להופיע בכל גזע.

נקודות חשובות בטיפול

1. אופן הטיפול משתנה, החל מהגבלת הפעילות הגופנית בלבד, דרך טיפולים תרופתיים, ניתוחים שונים וכלה בניתוח החלפת מפרק הירך.
סוג הטיפול תלוי בחומרת המחלה. טיפול מתאים יאפשר לכלבך לחיות חיים נורמליים למדי.

2. מאחר והמחלה גנטית (עוברת בתורשה) מומלץ מאד שלא להרביע כלבים הסובלים ממחלה זו!

3. יש לתת את כל התרופות בהתאם להוראות. אנא הודע לרופא/ה אם אינך מצליח לעשות זאת.

4. כלבים בעלי עודף משקל מפעילים יותר לחץ על מפרק/י הירך הפגוע/ים ולכן סובלים יותר כאב ומצבם מחמיר יותר מהר מזה של כלבים בעלי
משקל תקין.

5.  פעילות גופנית המפעילה עומס על מפרק הירך עשויה לגרום לכאב ולהחמיר את מצב הירך. לעומת זאת, השרירים מסביב למפרק הירך הפגוע
יכולים לסייע בהפחתת הלחץ והעומס המופעלים על המפרק. פעילות גופנית מבוקרת המפעילה את השרירים ומחזקת אותם אך מפעילה לחץ
מינימאלי על מפרק הירך מומלצת.